תיזהר VS שים לב

יום שלישי, יוני 4th, 2019

מבחן תיאוריה קצר:

זוכרים מה אומר התמרור הזה ?
הלכתי לבדוק וחזרתי עם התשובה:
לשון החוק : ” מקום מסוכן שלגביו לא נקבע תמרור מיוחד ”
תארו לכם שאתם צרכים לנהוג בכביש שכל 100 מטר מופיע תמרור האזהרה הזה…הדריכות הזאת יכולה להתיש אתכם כל כך עד שממש תתקשו לנהוג ( שלא לדבר על ליהנות מהדרך… )
עכשיו תארו לכם ילד שמתנהל במציאות שבה הוריו אוחזים בשלט הזה לעיתים קרובות :
” תיזהר מהפינה של השולחן” “תיזהרי לא ליפול” ” תיזהר שלא יישפך לך ” ” תיזהרי לא להיחתך מהמספרים ” ” תיזהר שלא ילך לך לאיבוד” …..ועוד ועוד.
איך יתנהל ילד כזה? איך ינהג במסלול חייו ?
ברור שלהורה רצון עז להגן על ילדו, לשמור עליו ולמנוע ממנו פגיעה ועוגמת נפש. ברור גם שילד זקוק לחופש ומרחב על מנת להתפתח וללמוד גם מתוך ” נפילות” וטעויות. הורה בעל נטייה לדאגנות/ חרדות עלול לחוות את הנפילות הללו בעוצמות גבוהות.
אז מה עושים? איך שומרים על הילד שלנו, ועדיין מאפשרים לו מרחב חופשי לניסוי ותהייה ? איך מגדלים ילד שסומך על עצמו , על אנשים ועל העולם ולא חווה את היקום כ “מקום מסוכן שלגביו לא נקבע תמרור מיוחד”….?
איך הורה חרד יכול להרגיע את עצמו מבלי למנוע מרחב התפתחות מילדו?
חולקת אתכם שני טיפים פשוטים , קלים ליישום ומאוד יעילים:
1) לספור עד 3 ( או יותר לפי רמת הדאגה …) ולא לומר כלום לילד. לזכור שזאת דאגה/חרדה שלנו. סרט האימה הוא בראש שלנו והוא לא מציאות קיימת.
2) אם בכל זאת אנחנו מרגישים צורך ודחף לומר משהו על מנת להזהיר את הילד, פשוט להחליף את המילה ” תיזהר ”
בביטוי “שים לב” .
תנסו את זה בבית ושימו לב מה קורה 😍